הסיפור התפרסם בדף הטוויטר של הקרן למנהיגות ציונית:
שבת בבוקר 6:22. משפחת דוידיאן, עוז, אשתו ושלוש בנותיהם, מתעוררים לקולות נפץ וירי, רצים לממ"ד וננעלים בו. עד מהרה רואה עוז בווטסאפ המשפחתי הודעה מגיסו הנמצא בחווה סמוכה לאתר המסיבה ברעים: "יש כאן מלא ילדים פצועים. מי יכול לעזור?" "בלי מדוע ובלי כיצד, בלי היכן ובלי איך ולמה", לוקח עוז בחופזה כמה בקבוקי מים, יוצא לשטח, חובר לגיסו ממושב פטיש הסמוך ומתחיל להבין את המצב.
הוא נכנס לשטח תחת אש, אוסף לטנדר ניצולים פצועים והמומים מהמסיבה שמסתתרים בכל מסתור אפשרי, ומחלץ אותם אחורה, לפטיש, למשפחה. ואז חוזר לשטח, חמוש באקדחו ובנשק שלקח ממחבל הרוג, כדי למצוא עוד ניצולים. הוא נקלע לקרבות ירי עם מחבלים, אבל במקום לחלץ לאחור הוא נוסע קדימה ודורס אותם. יש לו יתרון, הוא מכיר את השטח ככף ידו. וכך לאורך הבוקר נכנס עוז דוידיאן לשטח המסיבה הנשלט בידי מחבלים, אסף לטנדר ניצולים, חילץ אחורה לפטיש וחזר לשטח לסבב חילוץ נוסף.
כך כ 15 פעמים רצופות. 15 נגלות. כשנהיה קשה יותר למצוא ניצולים, תלה על הטנדר דגל ישראל ויצא שוב לחפש ניצולים, לפי מיקום ששלחו לו חבריהם שכבר חילץ. כשראתה אותו הקבוצה האחרונה קפצה מהמחבוא. "אתה עוז?", שאלו אותו באימה ותקווה, "כן", ענה להם, "ואני לוקח אתכם מפה עכשיו. עלו לאוטו".
בתמונה: עוז והניצולים באחת הנגלות
הסיפור התפרסם בדף הטוויטר של הקרן למנהיגות ציונית:
שבת בבוקר 6:22. משפחת דוידיאן, עוז, אשתו ושלוש בנותיהם, מתעוררים לקולות נפץ וירי, רצים לממ"ד וננעלים בו. עד מהרה רואה עוז בווטסאפ המשפחתי הודעה מגיסו הנמצא בחווה סמוכה לאתר המסיבה ברעים: "יש כאן מלא ילדים פצועים. מי יכול לעזור?" "בלי מדוע ובלי כיצד, בלי היכן ובלי איך ולמה", לוקח עוז בחופזה כמה בקבוקי מים, יוצא לשטח, חובר לגיסו ממושב פטיש הסמוך ומתחיל להבין את המצב.
הוא נכנס לשטח תחת אש, אוסף לטנדר ניצולים פצועים והמומים מהמסיבה שמסתתרים בכל מסתור אפשרי, ומחלץ אותם אחורה, לפטיש, למשפחה. ואז חוזר לשטח, חמוש באקדחו ובנשק שלקח ממחבל הרוג, כדי למצוא עוד ניצולים. הוא נקלע לקרבות ירי עם מחבלים, אבל במקום לחלץ לאחור הוא נוסע קדימה ודורס אותם. יש לו יתרון, הוא מכיר את השטח ככף ידו. וכך לאורך הבוקר נכנס עוז דוידיאן לשטח המסיבה הנשלט בידי מחבלים, אסף לטנדר ניצולים, חילץ אחורה לפטיש וחזר לשטח לסבב חילוץ נוסף.
כך כ 15 פעמים רצופות. 15 נגלות. כשנהיה קשה יותר למצוא ניצולים, תלה על הטנדר דגל ישראל ויצא שוב לחפש ניצולים, לפי מיקום ששלחו לו חבריהם שכבר חילץ. כשראתה אותו הקבוצה האחרונה קפצה מהמחבוא. "אתה עוז?", שאלו אותו באימה ותקווה, "כן", ענה להם, "ואני לוקח אתכם מפה עכשיו. עלו לאוטו".
בתמונה: עוז והניצולים באחת הנגלות
האתר נועד לתיעוד והנצחת אירועי השביעי באוקטובר. נשמח לעזרתכם הפעילה בשליחת מידע חדש או עדכון/תיקון מידע קיים.
אם זיהיתם תוכן שיש לכם עליו זכויות יוצרים, אנא שלחו לנו פניה ונסיר אותו או נשייך אותו אליכם, בהתאם לבקשתכם.
נדרש שיקול דעת בכניסה לתכנים הנושאים סימן של אזהרת צפייה.
