ערן צורף, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ מגן

הסיפור התפרסם בדף הטוויטר של הקרן למנהיגות ציונית:

ערן צורף התעורר בבוקר שמחת תורה בביתו בקיבוץ מגן המרוחק 5 קילומטרים מגבול הרצועה, לקול אזעקת צבע אדום. אבל במקום להיכנס לממ"ד, או לחבור לכיתת הכוננות שהוא נמנה עליה, עשה את מה שתמיד עשה, ואשר הקנה לו את שמו בקיבוץ כמשוגע לדבר: הוא התחמש בנשקו, טיפס לבדו על גבעה בקצה הקיבוץ ממנה ניתן לתצפת מערבה לכיוון רצועת עזה, והמתין.

בראיון לגל"צ תיאר את מה שקרה כשעוד חיכה לבדו על הגבעה, בזמן שכיתת הכוננות מתארגנת מאחור. קולו היציב בזמן השיחה ברדיו מעיד על קור הרוח העילאי שהפגין בקרב: "אני הולך לשם רק בשביל לראות מה קורה באזור, השעה שש בבוקר, אני נמצא לבד, כאשר לפתע מתחתיי, 200 מטר, אני רואה שיירה של אופנועים וטנדרים שעושה את דרכה לגדר הקיבוץ בצעקות בערבית. ברגע ששמעתי את הערבית אני מתחיל לירות. אני יורה רק בבודדת. אחד אחד, מכוון עליהם, הם נופלים, גוררים אחד את השני, אבל מגיעים עוד ועוד! אני רואה את הכביש בהמשך ואתה רואה שיירות של אופנועים, מגיעים עוד ועוד והם מחלצים את הפצועים לאחור עם הטנדרים".

בזה אחר זה ניטרל צורף כ 15 מחבלים, אבל בשלב מסוים הצליחו שני אופנועי מחבלים להגיע לגדר הקיבוץ, לפוצץ אותה ולפתוח דרכה פתח פריצה לעוד עשרות מחבלים נוספים. ואולם, הזמן היקר שקנה צורף לחבריו לכיתת הכוננות כשעיכב לבדו את השיירה מלחדור לקיבוץ, התברר כמה שהכריע את המערכה.

חברי הכיתה הספיקו להיערך בין המחבלים לקו הבתים הראשון והחלו להילחם בהם בקרבות ירי שהתנהלו בטווחים קצרים של עשרים ושלושים מטרים, במטרה למנוע מהם להגיע אל קו הבתים ולחולל גם בקהילת מגן את הזוועות הנאציות שחוללו חבריהם בישובים הסמוכים. לאורך שעות ארוכות, למעשה משש בבוקר ועד הצהריים, נלחמה כיתת הכוננות בגבורה לבדה, ללא סיוע מבחוץ.

הלחימה הנואשת נגד מחבלים עדיפים בהרבה במספר ובתחמושת, המשיכה גם אחרי שרבש"ץ הקיבוץ, ברוך כהן בן 72, דרס את המחבלים ברכבו בתוך שטח הקיבוץ, נפצע ואיבד את רגלו. הודות לתושייה עילאית, מקצוענות בלחימה, אומץ לב והקרבה (חבר כיתת הכוננות אבי פליישר נפל בקרב במרחק עשרים מטר מפתח ביתו) עלה בידי צורף וחבריו להרוג עשרות מחבלים, להניס את השאר ולהשאיר את הקיבוץ בשליטתם עד להגעת כוחות צה"ל. בכך הצילה כיתת הכוננות את קהילת מגן. רצינו לצרף את תמונת ערן צורף, אבל הוא לא טרח להצטלם ולא מצאנו תמונה שלו.

ההראיון עם ערן צורף.

ערן צורף, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ מגן

הסיפור התפרסם בדף הטוויטר של הקרן למנהיגות ציונית:

ערן צורף התעורר בבוקר שמחת תורה בביתו בקיבוץ מגן המרוחק 5 קילומטרים מגבול הרצועה, לקול אזעקת צבע אדום. אבל במקום להיכנס לממ"ד, או לחבור לכיתת הכוננות שהוא נמנה עליה, עשה את מה שתמיד עשה, ואשר הקנה לו את שמו בקיבוץ כמשוגע לדבר: הוא התחמש בנשקו, טיפס לבדו על גבעה בקצה הקיבוץ ממנה ניתן לתצפת מערבה לכיוון רצועת עזה, והמתין.

בראיון לגל"צ תיאר את מה שקרה כשעוד חיכה לבדו על הגבעה, בזמן שכיתת הכוננות מתארגנת מאחור. קולו היציב בזמן השיחה ברדיו מעיד על קור הרוח העילאי שהפגין בקרב: "אני הולך לשם רק בשביל לראות מה קורה באזור, השעה שש בבוקר, אני נמצא לבד, כאשר לפתע מתחתיי, 200 מטר, אני רואה שיירה של אופנועים וטנדרים שעושה את דרכה לגדר הקיבוץ בצעקות בערבית. ברגע ששמעתי את הערבית אני מתחיל לירות. אני יורה רק בבודדת. אחד אחד, מכוון עליהם, הם נופלים, גוררים אחד את השני, אבל מגיעים עוד ועוד! אני רואה את הכביש בהמשך ואתה רואה שיירות של אופנועים, מגיעים עוד ועוד והם מחלצים את הפצועים לאחור עם הטנדרים".

בזה אחר זה ניטרל צורף כ 15 מחבלים, אבל בשלב מסוים הצליחו שני אופנועי מחבלים להגיע לגדר הקיבוץ, לפוצץ אותה ולפתוח דרכה פתח פריצה לעוד עשרות מחבלים נוספים. ואולם, הזמן היקר שקנה צורף לחבריו לכיתת הכוננות כשעיכב לבדו את השיירה מלחדור לקיבוץ, התברר כמה שהכריע את המערכה.

חברי הכיתה הספיקו להיערך בין המחבלים לקו הבתים הראשון והחלו להילחם בהם בקרבות ירי שהתנהלו בטווחים קצרים של עשרים ושלושים מטרים, במטרה למנוע מהם להגיע אל קו הבתים ולחולל גם בקהילת מגן את הזוועות הנאציות שחוללו חבריהם בישובים הסמוכים. לאורך שעות ארוכות, למעשה משש בבוקר ועד הצהריים, נלחמה כיתת הכוננות בגבורה לבדה, ללא סיוע מבחוץ.

הלחימה הנואשת נגד מחבלים עדיפים בהרבה במספר ובתחמושת, המשיכה גם אחרי שרבש"ץ הקיבוץ, ברוך כהן בן 72, דרס את המחבלים ברכבו בתוך שטח הקיבוץ, נפצע ואיבד את רגלו. הודות לתושייה עילאית, מקצוענות בלחימה, אומץ לב והקרבה (חבר כיתת הכוננות אבי פליישר נפל בקרב במרחק עשרים מטר מפתח ביתו) עלה בידי צורף וחבריו להרוג עשרות מחבלים, להניס את השאר ולהשאיר את הקיבוץ בשליטתם עד להגעת כוחות צה"ל. בכך הצילה כיתת הכוננות את קהילת מגן. רצינו לצרף את תמונת ערן צורף, אבל הוא לא טרח להצטלם ולא מצאנו תמונה שלו.

ההראיון עם ערן צורף.

שתף את חברך
כתבות שאולי פספסת

עדותה של אלינה מאסטר ששרדה במיגונית בכביש 232 – כאן

עדותה של עמית סלע – במסגרת פרוייקט Survived To Tell

עדותו של נהוראי לוי – במסגרת פרוייקט Survived To Tell

עדותו של מאור בן יאיר – במסגרת פרוייקט Survived To Tell

כתבות שאולי פספסת
חיפוש חופשי
חיפוש שם להדלקת נר
מבקרים יקרים!

האתר נועד לתיעוד והנצחת אירועי השביעי באוקטובר. נשמח לעזרתכם הפעילה בשליחת מידע חדש או עדכון/תיקון מידע קיים.

*

אם זיהיתם תוכן שיש לכם עליו זכויות יוצרים, אנא שלחו לנו פניה ונסיר אותו או נשייך אותו אליכם, בהתאם לבקשתכם. 

*

נדרש שיקול דעת בכניסה לתכנים הנושאים סימן של אזהרת צפייה.