רס"ב יגאל זינגר שוטר בימ"ר נגב

הסיפור התפרסם בדף הטוויטר של הקרן למנהיגות ציונית:

ב 7.10 עבד רס"ב יגאל זינגר באבטחת המסיבה ברעים. הוא היה חמוש באקדח בלבד. יגאל מספר שמתקפת הטילים שהחלה בסביבות שש וחצי, היתה כזו ש"כמותה בחיים לא חוויתי. חצי שעה רצופה כולל פצצות מרגמה שכוונו ישירות למסיבה". בתוך זמן קצר הגיעה אל זינגר ההנחיה לסגור את המסיבה ולפזר את המבלים. הוא כיוון אותם לכביש, את חלקם שמאלה לשדרות, את חלקם ימינה לאופקים. כעבור זמן קצר החלו המבלים שנסעו לשני הכיוונים לחזור פגועים ולדווח ששני הכבישים חסומים במארבי ירי קטלניים שמונעים כל מעבר.

זינגר הבין שאלפי המבלים שסביבו למעשה נצורים והמחבלים מתקרבים אל שטח המסיבה לטבוח בכל מי שלכוד בשטח. 'תושייה' בהגדרתה המילונית היא חוכמה מעשית לפתור בעיות ולהיחלץ מצרה. ותושייה היא בדיוק מה שהפגין יגאל זינגר באותן שניות מורטות עצבים, בהן פצצות RPG וקליעי קלץ' חותכים את האויר לכל עבר, מהכביש חוזרות בזו אחר זו מכוניות מנוקבות ירי מלאות בפצועים ובהרוגים, מאחוריו אלפי מבלים חסרי אונים ולפניו צעקות קרב בערבית הולכות וקרבות.

הוא פתח גוגל מפס וחיפש נתיב לפריצת המצור. והוא גם מצא אותו – שביל חקלאי היוצא ישר מהכביש, לא ימינה ולא שמאלה, ומוביל בסופו של דבר לאזור לנתיבות. זינגר עלה לניידת שלו, כרז לכולם להיכנס למכוניות שלהם ולנסוע אחריו ויצא אל השביל. כשהביט לאחור אחרי שהחל להתקדם אל עומק השביל, ראה מאחוריו שיירה מתארכת של כמאה מכוניות וסביבה רצים מאות מבלים. הוא כרז לרצים לעלות על כל מכונית אפשרית ולמכוניות לפתוח חלונות ודלתות כדי לאפשר לרצים לקפוץ פנימה או להיתלות על הדלתות והגגות. וכך אכן היה.

לאחר כ 20 דקות הגיעה השיירה, ובה כחמש מאות הניצולים שהוביל יגאל זינגר רב התושייה, לאזור בטוח סמוך לתחנת הרכבת בנתיבות. אבל מבחינת יגאל זינגר המשימה שלו רק התחילה. אחרי התושייה בא זמן הרעות ואומץ הלב. הוא מיהר אל תחנת משטרת נתיבות, התחמש ברובה M 16 ובצולבת אחת בלבד שהיתה זמינה, אותה פירק לשתיים. מחסנית אחת לעצמו ואחת לשוטר שהצטרף אליו. "חברים שלי נשארו במסיבה", הסביר בדיעבד ממיטתו בסורוקה כשנשאל מדוע עלה על הניידת וסב על עקבותיו. "הם היו זקוקים לעזרה. רציתי לחזור למסיבה להילחם".

את הדרך חזרה למסיבה נהג על ציר המוות לרעים, שהספיק להתמלא לכל אורכו במכוניות ובתוכן גופות של מבלים שניסו להימלט מהמסיבה. פצצת RPG שנורתה עליו החטיאה את הניידת במטר אחד. זינגר המשיך עד לצומת רעים, שם פרק מהניידת והחל להילחם בצומת. "הצטרף אלינו רכב עם עוד שלושה שוטרים", המשיך לספר. "כבר היינו חמישה ונלחמנו יחד במבנה של מארב כוכב, ובחיפויים הדדיים". הצומת שרץ מחבלים ועד מהרה נגמרה להם התחמושת.

זינגר עבר להילחם במחבלים עם אקדחו האישי. הוא נעמד מאחורי דלת רכב וניהל חילופי אש עד שנפגע מצרור. תוך כדי איבוד דם מסיבי חולץ לאחור כשהכרתו מתערפלת, פונה תחת אש לסורוקה וניצל ברגע האחרון. ממיטתו בסורוקה ביקש בקול נשבר: "עם ישראל, כשאנחנו מאוחדים אנחנו אגרוף אחד ואף אחד לא יכול לנצח אותנו. בבקשה בואו נהיה מאוחדים".

בתמונה: יגאל זינגר מתאושש בסורוקה

 

כתבות שאולי יעניינו אותך

רס"ב יגאל זינגר שוטר בימ"ר נגב

הסיפור התפרסם בדף הטוויטר של הקרן למנהיגות ציונית:

ב 7.10 עבד רס"ב יגאל זינגר באבטחת המסיבה ברעים. הוא היה חמוש באקדח בלבד. יגאל מספר שמתקפת הטילים שהחלה בסביבות שש וחצי, היתה כזו ש"כמותה בחיים לא חוויתי. חצי שעה רצופה כולל פצצות מרגמה שכוונו ישירות למסיבה". בתוך זמן קצר הגיעה אל זינגר ההנחיה לסגור את המסיבה ולפזר את המבלים. הוא כיוון אותם לכביש, את חלקם שמאלה לשדרות, את חלקם ימינה לאופקים. כעבור זמן קצר החלו המבלים שנסעו לשני הכיוונים לחזור פגועים ולדווח ששני הכבישים חסומים במארבי ירי קטלניים שמונעים כל מעבר.

זינגר הבין שאלפי המבלים שסביבו למעשה נצורים והמחבלים מתקרבים אל שטח המסיבה לטבוח בכל מי שלכוד בשטח. 'תושייה' בהגדרתה המילונית היא חוכמה מעשית לפתור בעיות ולהיחלץ מצרה. ותושייה היא בדיוק מה שהפגין יגאל זינגר באותן שניות מורטות עצבים, בהן פצצות RPG וקליעי קלץ' חותכים את האויר לכל עבר, מהכביש חוזרות בזו אחר זו מכוניות מנוקבות ירי מלאות בפצועים ובהרוגים, מאחוריו אלפי מבלים חסרי אונים ולפניו צעקות קרב בערבית הולכות וקרבות.

הוא פתח גוגל מפס וחיפש נתיב לפריצת המצור. והוא גם מצא אותו – שביל חקלאי היוצא ישר מהכביש, לא ימינה ולא שמאלה, ומוביל בסופו של דבר לאזור לנתיבות. זינגר עלה לניידת שלו, כרז לכולם להיכנס למכוניות שלהם ולנסוע אחריו ויצא אל השביל. כשהביט לאחור אחרי שהחל להתקדם אל עומק השביל, ראה מאחוריו שיירה מתארכת של כמאה מכוניות וסביבה רצים מאות מבלים. הוא כרז לרצים לעלות על כל מכונית אפשרית ולמכוניות לפתוח חלונות ודלתות כדי לאפשר לרצים לקפוץ פנימה או להיתלות על הדלתות והגגות. וכך אכן היה.

לאחר כ 20 דקות הגיעה השיירה, ובה כחמש מאות הניצולים שהוביל יגאל זינגר רב התושייה, לאזור בטוח סמוך לתחנת הרכבת בנתיבות. אבל מבחינת יגאל זינגר המשימה שלו רק התחילה. אחרי התושייה בא זמן הרעות ואומץ הלב. הוא מיהר אל תחנת משטרת נתיבות, התחמש ברובה M 16 ובצולבת אחת בלבד שהיתה זמינה, אותה פירק לשתיים. מחסנית אחת לעצמו ואחת לשוטר שהצטרף אליו. "חברים שלי נשארו במסיבה", הסביר בדיעבד ממיטתו בסורוקה כשנשאל מדוע עלה על הניידת וסב על עקבותיו. "הם היו זקוקים לעזרה. רציתי לחזור למסיבה להילחם".

את הדרך חזרה למסיבה נהג על ציר המוות לרעים, שהספיק להתמלא לכל אורכו במכוניות ובתוכן גופות של מבלים שניסו להימלט מהמסיבה. פצצת RPG שנורתה עליו החטיאה את הניידת במטר אחד. זינגר המשיך עד לצומת רעים, שם פרק מהניידת והחל להילחם בצומת. "הצטרף אלינו רכב עם עוד שלושה שוטרים", המשיך לספר. "כבר היינו חמישה ונלחמנו יחד במבנה של מארב כוכב, ובחיפויים הדדיים". הצומת שרץ מחבלים ועד מהרה נגמרה להם התחמושת.

זינגר עבר להילחם במחבלים עם אקדחו האישי. הוא נעמד מאחורי דלת רכב וניהל חילופי אש עד שנפגע מצרור. תוך כדי איבוד דם מסיבי חולץ לאחור כשהכרתו מתערפלת, פונה תחת אש לסורוקה וניצל ברגע האחרון. ממיטתו בסורוקה ביקש בקול נשבר: "עם ישראל, כשאנחנו מאוחדים אנחנו אגרוף אחד ואף אחד לא יכול לנצח אותנו. בבקשה בואו נהיה מאוחדים".

בתמונה: יגאל זינגר מתאושש בסורוקה

 

שתף את חברך
כתבות שאולי פספסת

עדותה של אלינה מאסטר ששרדה במיגונית בכביש 232 – כאן

עדותה של עמית סלע – במסגרת פרוייקט Survived To Tell

עדותו של נהוראי לוי – במסגרת פרוייקט Survived To Tell

עדותו של מאור בן יאיר – במסגרת פרוייקט Survived To Tell

כתבות שאולי פספסת
חיפוש חופשי
חיפוש שם להדלקת נר
מבקרים יקרים!

האתר נועד לתיעוד והנצחת אירועי השביעי באוקטובר. נשמח לעזרתכם הפעילה בשליחת מידע חדש או עדכון/תיקון מידע קיים.

*

אם זיהיתם תוכן שיש לכם עליו זכויות יוצרים, אנא שלחו לנו פניה ונסיר אותו או נשייך אותו אליכם, בהתאם לבקשתכם. 

*

נדרש שיקול דעת בכניסה לתכנים הנושאים סימן של אזהרת צפייה.