הסיפור התפרסם בדף הטוויטר של הקרן למנהיגות ציונית:
ויטלי קרסיק היה שוטר משטרת ישראל שאבטח את מסיבת הטבע ברעים. כשהגיעו עשרות המחבלים הראשונים לשטח המסיבה, התברר מיד שהם חמושים עד לשיניהם ברובי קלצ'ניקוב, מקלעים, רימוני יד, מטולי אר פי ג'י, מטעני חבלה מוכנים להפעלה ותחמושת קליעית וטילית ללא סוף. קרסיק היה חמוש באקדח בלבד, אבל היה מהראשונים לחתור למגע עמם. הוא היה בחור אמיץ, לוחם ללא חת לפי עדויות חבריו, אבל גם נבון. ולכן הבין שחי כנראה לא יצא מהקרב, ושהמשימה שלו כרגע היא משימת בלימה. לחתור למגע ולחצוץ בגופו, באקדחו ובכדוריו הספורים בין המחבלים לאלפי המבלים, כדי לקנות למבלים את הזמן, דקות הזהב היקרות, להספיק להימלט אל השטחים הפתוחים ולהינצל. וכך אכן היה.
במקום להעריך נכונה את יחסי הכוחות ולהצטרף למבלים הנמלטים, או לפחות לאבטח אותם במנוסתם, מעשה אנושי ומובן, גילה גדלות רוח שאין למעלה ממנה והיה מהראשונים לוותר על חייו שלו למענם ולחתור למגע. הוא התקדם אל עבר המחבלים והחל לנהל מולם קרב יריות, במטרה לעכב אותם מלסגור את המרחק הקצר בינם לבין אלפי המבלים שעדיין הצטופפו במרכז המסיבה. במהלך הקרב נפגע מירי המחבלים עליו ונהרג.
בדרך הטבע שותת לבנו דם על מאות המבלים שנרצחו במסיבה. ואולם, עלינו לזכור שבזכות הקרבתם העילאית של ויטלי קרסיק וחבריו השוטרים, היה לבנו שותת דם על אלפי נרצחים במסיבה, לא על מאות. ויטלי נהג לומר למשפחתו ולחבריו – "אני מוכן לתת את הראש שלי בשביל המדינה". אכן היה מוכן ואכן נתן.
יהי זכרו ברוך.
הסיפור התפרסם בדף הטוויטר של הקרן למנהיגות ציונית:
ויטלי קרסיק היה שוטר משטרת ישראל שאבטח את מסיבת הטבע ברעים. כשהגיעו עשרות המחבלים הראשונים לשטח המסיבה, התברר מיד שהם חמושים עד לשיניהם ברובי קלצ'ניקוב, מקלעים, רימוני יד, מטולי אר פי ג'י, מטעני חבלה מוכנים להפעלה ותחמושת קליעית וטילית ללא סוף. קרסיק היה חמוש באקדח בלבד, אבל היה מהראשונים לחתור למגע עמם. הוא היה בחור אמיץ, לוחם ללא חת לפי עדויות חבריו, אבל גם נבון. ולכן הבין שחי כנראה לא יצא מהקרב, ושהמשימה שלו כרגע היא משימת בלימה. לחתור למגע ולחצוץ בגופו, באקדחו ובכדוריו הספורים בין המחבלים לאלפי המבלים, כדי לקנות למבלים את הזמן, דקות הזהב היקרות, להספיק להימלט אל השטחים הפתוחים ולהינצל. וכך אכן היה.
במקום להעריך נכונה את יחסי הכוחות ולהצטרף למבלים הנמלטים, או לפחות לאבטח אותם במנוסתם, מעשה אנושי ומובן, גילה גדלות רוח שאין למעלה ממנה והיה מהראשונים לוותר על חייו שלו למענם ולחתור למגע. הוא התקדם אל עבר המחבלים והחל לנהל מולם קרב יריות, במטרה לעכב אותם מלסגור את המרחק הקצר בינם לבין אלפי המבלים שעדיין הצטופפו במרכז המסיבה. במהלך הקרב נפגע מירי המחבלים עליו ונהרג.
בדרך הטבע שותת לבנו דם על מאות המבלים שנרצחו במסיבה. ואולם, עלינו לזכור שבזכות הקרבתם העילאית של ויטלי קרסיק וחבריו השוטרים, היה לבנו שותת דם על אלפי נרצחים במסיבה, לא על מאות. ויטלי נהג לומר למשפחתו ולחבריו – "אני מוכן לתת את הראש שלי בשביל המדינה". אכן היה מוכן ואכן נתן.
יהי זכרו ברוך.
האתר נועד לתיעוד והנצחת אירועי השביעי באוקטובר. נשמח לעזרתכם הפעילה בשליחת מידע חדש או עדכון/תיקון מידע קיים.
אם זיהיתם תוכן שיש לכם עליו זכויות יוצרים, אנא שלחו לנו פניה ונסיר אותו או נשייך אותו אליכם, בהתאם לבקשתכם.
נדרש שיקול דעת בכניסה לתכנים הנושאים סימן של אזהרת צפייה.
