איילה חצרוני ז"ל

איילה חצרוני ז"ל

נרצחה בביתה בבארי עם אחייניתה ליאל חצרוני ז"ל, בת 12

73,
בארי
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: רביבים

איילה ואחייניתה ליאל חצרוני ז"ל, בת 12 נרצחו בשביעי באוקטובר. איילה גידלה את ליאל ואת אחיה התאום, ינאי, ביחד עם סבם – שניהם נרצחו בטבח גם כן.

תכנים נוספים שפורסמו על איילה חצרוני ז"ל:

  1. נפרדים מליאל בת ה-12 ודודתה אילה, אחרי 38 ימי היעדרות: "לא נתפס שאתן לא איתנו – ynet.
  2. נקבע מותה של ליאל חצרוני בת ה-12 מקיבוץ בארי, "הלב השבור והמרוסק מסרב להאמין"- ערוץ 7.
  3. "מרכז חייה": ליאל הובאה למנוחות עם דודתה ששימשה לה כאמא – מעריב.
  4. ליאל ודודתה איילה הובאו למנוחות: "הייתה לה אמא אוהבת גם ברגעיה האחרונים" – כאן.

מתוך דף הזיכרון של קיבוץ בארי:

איילה נולדה בקיבוץ בארי הצעיר, בתם הבכורה של יאיר ומרגלית, ממייסדי הקיבוץ.
תינוקת בעלת עיני איילה חומות, וחיוך ביישני. בהמשך נולדו ניצה, אביה ואפרת וגדלו להיות משפחה מלוכדת וחמה ששורשיה נטועים עמוק באדמת בארי.

כאשר איילה וחבריה עלו לבית הספר הם קיבלו שם לכיתתם – "ערבה". את הכינוי "איילוס" היא קיבלה מבנות הכיתה והשם הזה הלך איתה מאז. חברותיה מספרות שהייתה נערה ביישנית ושקטה, שעושה הכל ביסודיות ועוזרת בלי לדבר הרבה. ברוח הימים ההם, עשתה את חלקה בחקלאות המקומית, בעישוב כותנה, קטיף בפרדס ובמטעים, אבל די מהר מצאה את מקומה כמטפלת בבתי הילדים, שם עבדה שנים ארוכות ויפות ושם בא לידי ביטוי כשרונה המיוחד ליצור קשר וחיבור עם ילדים בכל גיל.
את הטירונות עשתה עם שתי חברות מהבית – דליה וציפי – עובדה שהקלה מאד את ההסתגלות לצבא. בטירונות הייתה זו פעם ראשונה שהקיבוצניקיות מבארי פגשו "עירניקיות" שהמקלחת המשותפת לא הייתה עבורן דבר שבשגרה.
איילוס שובצה לחיל האוויר ועסקה בהלחמות אלקטרוניקה. שגיא זוכר אותה מדגימה הלחמה ידנית, פעולה הדורשת מוטוריקה עדינה ומתגאה בכך שבצבא נהגה לתקן כך את "השפיץ של המטוס", במילותיה.

כנהוג אז, איילוס יצאה לשנת שירות שלישית בקיבוץ הצעיר איילות, שהיה אז בן 10 בלבד, ובאופן טבעי השתלבה כמטפלת בבית ילדים שזכה לשאת את שמה: גן איילה.
כשחזרה לבארי, הייתה מטפלת מובילה באורנים ובעופרים ואחר כך עבדה שנים עם יוכי בארזים. אפשר היה לראות אותה ברחבי הקיבוץ, מתעכבת עם הפעוטות על כל שבלול ושלולית. היא הייתה מטפלת אהובה ומיוחדת, שלימדה את הילדים "לצעוק בלחש", ואת האמהות המשיכה לחנוך עוד שנים אחרי שהילדים כבר עברו למסגרות אחרות.
איילוס חייתה שנה בתל אביב כשלמדה חינוך בסמינר הקיבוצים, וגם נסעה לשנה לעבוד כאו-פר של משפחה בארצות הברית, אבל מקומה הטבעי היה בקיבוץ, בגן. היא חזרה והייתה מטפלת מובילה של גן חצב, בעידן הלינה המשותפת.
איילה היתה ה-מטפלת של הגיל הרך, ובשלב מסויים גם הסכימה להיות מרכזת גני הילדים. עבור השפרונים, הילדים של אחותה ניצה, איילוס הייתה כאמא שנייה, זו שמתקשרים אליה כשחוזרים מנסיעה ארוכה מחוץ לקיבוץ ונוסעים איתה באוטובוס "לחנות הגדולה" ביד מרדכי לבחור מתנה בימי הולדת.

לפני כ-20 שנה החליטה לעבור לדפוס, שם עבדה במחלקת התפ"י – תיאום פעילות ייצור. בתקופה ההיא התאים לה לצאת לעולם המבוגרים ולעבוד ביעילות ובשקט האופייניים לה.

אלא שאז התרחשה רעידת אדמה משפחתית. שירה, הבת של אביה, ילדה תאומים: את ליאל וינאי. השמחה הפכה לטרגדיה כששירה נפגעה קשות כתוצאה מרשלנות רפואית, והתברר שאינה יכולה לטפל בילדים. כל המשפחה גייסה כוחות להתמודדות ארוכת הטווח: אביה ואיווה טיפלו בבתם שירה, ואיילה לקחה על עצמה את גידול הילדים. הגורל הפך את איילוס, בגיל 61 לאמא במשרה מלאה לשני תאומים טהורים. ניצה קראה לתאומים "נכיינים", צירוף של נכדים ואחיינים, ולאילוס "סבדודה", בהתאמה. סבא אביה היה מתייצב כל יום אחרי הצהריים עם הקלנועית, נכון לכל פקודה. גם החברות התגייסו לערוך ביניהן תורנויות לסיוע. אבל איילה הייתה הדמות המרכזית בחייהם של השניים, ובהמשך גם קיבלה מינוי חוקי של אפוטרופוס ואת הכינוי "מאמא" בפיהם של ליאל וינאי.

איילוס הייתה עוגן ומופת למשפחה, מודל למסירות ולאחריות, מכילה ונותנת מעצמה באהבה וללא תלונות.
גידול התאומים היה מרכז חייה, בסבלנות אין קץ ובאהבה המיוחדת לה.
אהבתה לא פסחה גם על שאר בני המשפחה. היא הייתה "סבדודה" מסורה למשפחת שגיא, אהבה ודאגה לילדים. בכל מפגש עם איילוס ההרגשה הייתה של אהבה אינסופית ושל קבלה. תמיד דאגה למשפחה והתאימה עצמה לכל דור, לקטנטנים היא שמרה את הצחוק המיוחד להם, להורים היא תמיד הייתה כתובת לייעוץ ולעזרה. תמיד תרמה מניסיונה, ברוח טובה, בנינוחות, בחיוך. היא הפצירה בדור הצעיר "אל תעשה מה שאני לא הייתי עושה" אבל קיבלה בהבנה גם כשבחרו אחרת. גם כלפי הוריה, אחריותה וסבלנותה עמדו לה בערוב ימיהם והיא ליוותה אותם במסירות אין קץ.

לצד זה היא המשיכה לעבוד בדפוס, בגיל שבעים עברה למחלקת העיטוף הידני והפכה להיות יד ימינה של בשמת. היא קיבלה אחריות על הדברים שדורשים מיומנות ידיים – חיתוך, הדבקה, אריזות, ובכלל – מציאת פתרונות קסם פשוטים לדברים שנראים מסובכים.
גם במסדרונות הדפוס, המשפחה הייתה לפני הכל, אילוס הייתה עוצרת את שגיא לחיבוק במהלך כל סיור ולא משנה עם מי ואומרת "אני דודה שלו – ועכשיו אתם יכולים להמשיך".

בינתיים הילדים גדלו, העתיד נראה נינוח יותר, ואפשר היה לשבת קצת לדבר עם חברות או לנסוע איתן לחוג קולנוע בסינמה סיטי ברמת השרון, לסדר פרחים בחגים, ולחשוב על שיפוץ הבית.

בעצם הדברים האלה, בשבת ה-7.10.2023. נרצחה איילה יחד עם ליאל וינאי.
הן נקברות היום ליד ינאי וסבא אביה שנרצח גם הוא באותה שבת.

יהי זכרם ברוך.

 

שתף את חבריך
73,
מקום מגורים: בארי
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: רביבים
נרצחה בביתה בבארי עם אחייניתה ליאל חצרוני ז"ל, בת 12

איילה ואחייניתה ליאל חצרוני ז"ל, בת 12 נרצחו בשביעי באוקטובר. איילה גידלה את ליאל ואת אחיה התאום, ינאי, ביחד עם סבם – שניהם נרצחו בטבח גם כן.

תכנים נוספים שפורסמו על איילה חצרוני ז"ל:

  1. נפרדים מליאל בת ה-12 ודודתה אילה, אחרי 38 ימי היעדרות: "לא נתפס שאתן לא איתנו – ynet.
  2. נקבע מותה של ליאל חצרוני בת ה-12 מקיבוץ בארי, "הלב השבור והמרוסק מסרב להאמין"- ערוץ 7.
  3. "מרכז חייה": ליאל הובאה למנוחות עם דודתה ששימשה לה כאמא – מעריב.
  4. ליאל ודודתה איילה הובאו למנוחות: "הייתה לה אמא אוהבת גם ברגעיה האחרונים" – כאן.

מתוך דף הזיכרון של קיבוץ בארי:

איילה נולדה בקיבוץ בארי הצעיר, בתם הבכורה של יאיר ומרגלית, ממייסדי הקיבוץ.
תינוקת בעלת עיני איילה חומות, וחיוך ביישני. בהמשך נולדו ניצה, אביה ואפרת וגדלו להיות משפחה מלוכדת וחמה ששורשיה נטועים עמוק באדמת בארי.

כאשר איילה וחבריה עלו לבית הספר הם קיבלו שם לכיתתם – "ערבה". את הכינוי "איילוס" היא קיבלה מבנות הכיתה והשם הזה הלך איתה מאז. חברותיה מספרות שהייתה נערה ביישנית ושקטה, שעושה הכל ביסודיות ועוזרת בלי לדבר הרבה. ברוח הימים ההם, עשתה את חלקה בחקלאות המקומית, בעישוב כותנה, קטיף בפרדס ובמטעים, אבל די מהר מצאה את מקומה כמטפלת בבתי הילדים, שם עבדה שנים ארוכות ויפות ושם בא לידי ביטוי כשרונה המיוחד ליצור קשר וחיבור עם ילדים בכל גיל.
את הטירונות עשתה עם שתי חברות מהבית – דליה וציפי – עובדה שהקלה מאד את ההסתגלות לצבא. בטירונות הייתה זו פעם ראשונה שהקיבוצניקיות מבארי פגשו "עירניקיות" שהמקלחת המשותפת לא הייתה עבורן דבר שבשגרה.
איילוס שובצה לחיל האוויר ועסקה בהלחמות אלקטרוניקה. שגיא זוכר אותה מדגימה הלחמה ידנית, פעולה הדורשת מוטוריקה עדינה ומתגאה בכך שבצבא נהגה לתקן כך את "השפיץ של המטוס", במילותיה.

כנהוג אז, איילוס יצאה לשנת שירות שלישית בקיבוץ הצעיר איילות, שהיה אז בן 10 בלבד, ובאופן טבעי השתלבה כמטפלת בבית ילדים שזכה לשאת את שמה: גן איילה.
כשחזרה לבארי, הייתה מטפלת מובילה באורנים ובעופרים ואחר כך עבדה שנים עם יוכי בארזים. אפשר היה לראות אותה ברחבי הקיבוץ, מתעכבת עם הפעוטות על כל שבלול ושלולית. היא הייתה מטפלת אהובה ומיוחדת, שלימדה את הילדים "לצעוק בלחש", ואת האמהות המשיכה לחנוך עוד שנים אחרי שהילדים כבר עברו למסגרות אחרות.
איילוס חייתה שנה בתל אביב כשלמדה חינוך בסמינר הקיבוצים, וגם נסעה לשנה לעבוד כאו-פר של משפחה בארצות הברית, אבל מקומה הטבעי היה בקיבוץ, בגן. היא חזרה והייתה מטפלת מובילה של גן חצב, בעידן הלינה המשותפת.
איילה היתה ה-מטפלת של הגיל הרך, ובשלב מסויים גם הסכימה להיות מרכזת גני הילדים. עבור השפרונים, הילדים של אחותה ניצה, איילוס הייתה כאמא שנייה, זו שמתקשרים אליה כשחוזרים מנסיעה ארוכה מחוץ לקיבוץ ונוסעים איתה באוטובוס "לחנות הגדולה" ביד מרדכי לבחור מתנה בימי הולדת.

לפני כ-20 שנה החליטה לעבור לדפוס, שם עבדה במחלקת התפ"י – תיאום פעילות ייצור. בתקופה ההיא התאים לה לצאת לעולם המבוגרים ולעבוד ביעילות ובשקט האופייניים לה.

אלא שאז התרחשה רעידת אדמה משפחתית. שירה, הבת של אביה, ילדה תאומים: את ליאל וינאי. השמחה הפכה לטרגדיה כששירה נפגעה קשות כתוצאה מרשלנות רפואית, והתברר שאינה יכולה לטפל בילדים. כל המשפחה גייסה כוחות להתמודדות ארוכת הטווח: אביה ואיווה טיפלו בבתם שירה, ואיילה לקחה על עצמה את גידול הילדים. הגורל הפך את איילוס, בגיל 61 לאמא במשרה מלאה לשני תאומים טהורים. ניצה קראה לתאומים "נכיינים", צירוף של נכדים ואחיינים, ולאילוס "סבדודה", בהתאמה. סבא אביה היה מתייצב כל יום אחרי הצהריים עם הקלנועית, נכון לכל פקודה. גם החברות התגייסו לערוך ביניהן תורנויות לסיוע. אבל איילה הייתה הדמות המרכזית בחייהם של השניים, ובהמשך גם קיבלה מינוי חוקי של אפוטרופוס ואת הכינוי "מאמא" בפיהם של ליאל וינאי.

איילוס הייתה עוגן ומופת למשפחה, מודל למסירות ולאחריות, מכילה ונותנת מעצמה באהבה וללא תלונות.
גידול התאומים היה מרכז חייה, בסבלנות אין קץ ובאהבה המיוחדת לה.
אהבתה לא פסחה גם על שאר בני המשפחה. היא הייתה "סבדודה" מסורה למשפחת שגיא, אהבה ודאגה לילדים. בכל מפגש עם איילוס ההרגשה הייתה של אהבה אינסופית ושל קבלה. תמיד דאגה למשפחה והתאימה עצמה לכל דור, לקטנטנים היא שמרה את הצחוק המיוחד להם, להורים היא תמיד הייתה כתובת לייעוץ ולעזרה. תמיד תרמה מניסיונה, ברוח טובה, בנינוחות, בחיוך. היא הפצירה בדור הצעיר "אל תעשה מה שאני לא הייתי עושה" אבל קיבלה בהבנה גם כשבחרו אחרת. גם כלפי הוריה, אחריותה וסבלנותה עמדו לה בערוב ימיהם והיא ליוותה אותם במסירות אין קץ.

לצד זה היא המשיכה לעבוד בדפוס, בגיל שבעים עברה למחלקת העיטוף הידני והפכה להיות יד ימינה של בשמת. היא קיבלה אחריות על הדברים שדורשים מיומנות ידיים – חיתוך, הדבקה, אריזות, ובכלל – מציאת פתרונות קסם פשוטים לדברים שנראים מסובכים.
גם במסדרונות הדפוס, המשפחה הייתה לפני הכל, אילוס הייתה עוצרת את שגיא לחיבוק במהלך כל סיור ולא משנה עם מי ואומרת "אני דודה שלו – ועכשיו אתם יכולים להמשיך".

בינתיים הילדים גדלו, העתיד נראה נינוח יותר, ואפשר היה לשבת קצת לדבר עם חברות או לנסוע איתן לחוג קולנוע בסינמה סיטי ברמת השרון, לסדר פרחים בחגים, ולחשוב על שיפוץ הבית.

בעצם הדברים האלה, בשבת ה-7.10.2023. נרצחה איילה יחד עם ליאל וינאי.
הן נקברות היום ליד ינאי וסבא אביה שנרצח גם הוא באותה שבת.

יהי זכרם ברוך.

 

שתף את חבריך
קרובי משפחה

ינאי חצרוני ז"ל

12,
בארי,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: קיבוץ רביבים

נרצח עם אחותו ליאל, ודודתם איילה ז"ל. סבם אביה חצרוני נרצח גם הוא בקיבוץ באותה שבת

אביה חצרוני ז"ל

69,
בארי,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: קיבוץ רביבים

נרצח בביתו ביחד עם אחותו איילה חצרוני ונכדיו ליאל וינאי חצרוני (האחיינים של איילה חצרוני)

קרובי משפחה

ינאי חצרוני ז"ל

12,
בארי
מקום רצח:בארי,
מקום קבורה: קיבוץ רביבים
נרצח עם אחותו ליאל, ודודתם איילה ז"ל. סבם אביה חצרוני נרצח גם הוא בקיבוץ באותה שבת

אביה חצרוני ז"ל

69,
בארי
מקום רצח:בארי,
מקום קבורה: קיבוץ רביבים
נרצח בביתו ביחד עם אחותו איילה חצרוני ונכדיו ליאל וינאי חצרוני (האחיינים של איילה חצרוני)
שמות נוספים

רס"מ (מיל') לירן מונס אלמוסנינו ז"ל

42,
כמהין,
מקום קבורה: בית העלמין קדש ברנע

רס"ם (במיל') לירן מונס אלמוסנינו ז"ל. יצא להגן על תושבי העוטף ולא חזר.

רס"ם סלמאן אבן מרעי ז"ל

41,
שגב שלום,
מקום קבורה: בית העלמין באר שבע

רס"ם סלמאן אבן מרעי ז"ל נפל בקרב עם המחבלים.

רס"מ (מיל') טל אילון ז"ל

46,
כפר עזה,
מקום רצח: כפר עזה
מקום קבורה: בית העלמין שריגים ליאון

רס"ם (במיל') טל אילון נהרג בקרב עם המחבלים.

ליאל ויינשטיין ז"ל

19,
נתניה,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי בנתניה

נרצחה באזור המסיבה ברעים

רס"מ יקיר בלוכמן ז"ל

33,
דימונה,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית העלמין דימונה

רס"ב יקיר בלוכמן ז"ל נפל בקרב מול מחבלים.

רס"מ (מיל') איתן חדד ז"ל

43,
בארי,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין בהר הרצל

ס"ל איתן חדד ז"ל נפל בקרב ההגנה על הקיבוץ.

רס"מ יוליה ווקסר ז"ל

37,
באר שבע,
מקום רצח: המסיבה ברעים
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי באר שבע

רס"ל יוליה ווקסר נפלה בקרב מול המחבלים

ליאל ג'רפי ז"ל

18,
ירושלים,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית שמש

נרצח באזור המסיבה ברעים

ליאל איטח ז"ל

22,
ענתות,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: ענתות

נרצח באזור המסיבה ברעים

רס"מ בוריס דנילוב ז"ל

34,
חדרה,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי חדרה

רס"מ בוריס דנילוב נהרג בקרבות בבארי.

רס"ב איברהים ח'רובה ז"ל

39,
מע'אר,
מקום רצח: גבול רצועת עזה
מקום קבורה: בית העלמין מע'אר

רס"ב איברהים ח'רובה ,נפל בקרב מול מחבלים.

רס"ר אליהו מיכאל הרוש ז"ל

28,
כפר גנים,
מקום רצח: שדרות
מקום קבורה: בית העלמין אשדוד

רס"ר אליהו מיכאל הרוש נפל בקרב בתחנת המשטרה בשדרות.

רס"ר (במיל') עמרי בלקין ז"ל

25,
רמת השרון,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין רמת השרון

רס"ר (במיל') עמרי בלקין נפל בקרב מול מחבלים.

רס"ל יוסף מלאכי גדליה ז"ל

22,
ירושלים,
מקום רצח: כפר עזה
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי הר הרצל

רס"ל יוסף מלאכי גדליה ז"ל נפל בקרב מול מחבלים.

רס"ר (מיל') אביחי אמסלם ז"ל

30,
חדרה,
מקום רצח: שער הנגב
מקום קבורה: בית העלמין חדרה

רס"ר (במיל') אביחי אמסלם,ז"ל נפל בהיתקלות עם מחבלים..

רס"ר תומר דולב ז"ל

34,
אשקלון,
מקום קבורה: בית העלמין אשקלון

רס"ר (במיל') תומר דולב ז"ל, נפל בקרב מול מחבלי חמאס.

ליאור וקנין פרמוטר ז"ל

49,
באר שבע,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית העלמין החדש בבאר-שבע

נרצחה באזור המסיבה ברעים

ליאור וייצמן ז"ל

32,
שדרות,
מקום רצח: כביש 34

נרצח בעת רכיבה על אופניו

ליאור בן יעקב ז"ל

44,
ישע,
מקום רצח: ישע
מקום קבורה: צוחר

נפל בקרב מול המחבלים

ליאור אסולין ז"ל

43,
רעננה,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: כפר נחמן רעננה

נרצח באזור המסיבה ברעים

ליאב אסייג ז"ל

25,
עפולה ,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: עפולה

נרצח באזור המסיבה ברעים

רס"ב (מיל) גיל בויום ז"ל

55,
בארי,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין סביון

גיל בויום ז"ל נהרג בהגנה על הקיבוץ.

רס"ם (מיל') אופיר מרדכי ירון ז"ל

51,
מגן,
מקום רצח: מגן
מקום קבורה: בית העלמין מגן

אופיר מרדכי ירון ז"ל נהרג בהגנה על קיבוצו.