יהודית וייס ז"ל

יהודית וייס ז"ל

נחטפה מביתה בבארי, נרצחה ברצועת עזה וגופתה חולצה על ידי צה"ל

65,
בארי
מקום רצח: עזה
מקום קבורה: בית העלמין המקומי עולש עמק חפר

תכנים נוספים שפורסמו על יהודית וייס ז"ל:

  1. הותר לפרסום: החטופה יהודית וייס נרצחה בידי מחבלים בעזה – ישראל היום.
  2. אין גבול לאכזריות: החטופה יהודית וייס, שהייתה חולת סרטן, נרצחה בשבי חמאס – מעריב.
  3. צה"ל איתר בעזה את גופתה של החטופה יהודית וייס – ynet.
  4. "להבנתנו היא נמצאה ירויה בעזה, כלומר שהיא נלקחה בחיים" – מאקו.
  5. הילדה מפתח תקוה התחתנה ועברה לבארי, גופתה אותרה ליד שיפא – mynet פתח תקווה.
  6. היכן מופיע שמה של הנרצחת יהודית וייס, בפרשת השבוע? – הידברות.

מתוך דף הזיכרון של קיבוץ בארי :

יהודית נולדה בשכונת התקווה בתל אביב, לשושנה ויעקב קמינר. היא היתה הבת הבכורה מתוך חמישה ילדים. אמא עקרת בית, אבא עבד כברזלן והיה נשלח לתקופות ארוכות מחוץ לבית. מגיל צעיר הפכה יהודית לילדה הורית, ודאגה כאמא לאחים הקטנים שלה. אבל כבר אז היה לה סדר עדיפויות ברור: כשהלכה לבית ספר עם קצת כסף לסנדוויץ בצהריים, היתה מוותרת על האוכל ונוסעת לים. כשבגרה, רצתה ללכת לגרעין נח"ל, אבל חששה לעזוב את האחים. הדודה שרה עודדה אותה לצאת לנח"ל, כי אחרת "לא יהיה ממך כלום". יהודית סיפרה שזה היה הרגע שבו בחרה בחיים.

בגרעין הנח"ל פגשה את שמוליק. יחד היו בהכשרה בגלגל, הפכו לזוג בטיול לסיני. התחתנו בגלגל ושם נולדה הגר, הבת הבכורה. מגלגל עברו לקיבוץ ארז, ושם נולד אסף, ולמשפחה הצטרף אבישי, האח הצעיר של יהודית. ב-1991 הגיעו לבארי, יהודית כגננת שכירה. אחרי שנתיים התקבלו לחברות. בבארי נולדו עומר, דניאל ואוהד. שמוליק התחיל קריירה רבת שנים במוסך, ויהודית עוד המשיכה תקופה לעבוד בגן. אבל במשך השנים המשיכה להתפתח: היא ריכזה את חדר האוכל, יצאה ללימודי מנהל ציבורי ואחר כך תואר שני במנהל עסקים וכלכלה באוניברסיטת בן גוריון. היא קיבלה את האחריות על ריכוז הסיעוד והגיל השלישי בבארי. תקופה מסויימת עבדה בחברת "עמל" , וחזרה לנהל את הרווחה בקיבוץ. אחרי תקופה מסויימת החליטה לצמצם את המעורבות הרגשית בעבודה בתוך הקיבוץ, ועברה לרכז את הרווחה בקיבוץ רביבים, עד שיצאה לפנסיה.

היציאה לפנסיה פינתה ליהודית זמן לדברים חדשים. היא חגגה. היה לה לוח זמנים צפוף. כדי לנהל אותו הכינה ביומן גוגל לוח צבעוני עם כל העיסוקים: היה יום קבוע לכל אחד מהילדים, ושמירה על הנכדים. היו גם הרבה הנאות ותחביבים. כל יום שלישי נסעה עם שתי חברות לראות סרטים בתל אביב או לבלות באשקלון . אבל המשפחה היתה תמיד לפני הכל: יהודית היתה נענית לכל קריאה מהבית. גם בשבת השחורה, בשלוש לפנות בוקר, עומר וזמר אשתו התקשרו להתייעץ לגבי הנכד שהיה לו חום גבוה, ועוד לפני שהספיקו להתייעץ עם רופא תורן היא כבר היתה בדרך אליהם.

יהודית ושמוליק היו זוג מהשמים, אהבה אמיתית. בערבים אפשר היה לראות אותם נרדמים ראש אל ראש מול הטלויזיה. הם אהבו לבלות יחד: לצאת לטיולים, לראות הצגות, לבלות עם חברים. שמוליק אהב לפנק אותה בתכשיטים שאהבה. מעולם לא העלו טונים בויכוח, וניהלו חיי משפחה מתוך כבוד הדדי עמוק. עושים הכל ביחד, מתחלקים במשימות, חוץ מעוגות ובישולים. יהודית הקפידה להכין ג'חנון כל שבת, מעמולים של תמרים, חלבה או שוקולד, עוגות לפי הזמנה לכל בן ונכד וגם לחברים. באופן מסורתי לשמוליק תמיד היתה הערה, ויהודית היתה צוחקת ומקבלת אותה. יהודית היתה אמא וסבתא מאד מעורבת, אבל לא מתערבת. נותנת עצות רק אם ביקשו ממנה. סבתא מסורה, מטיילת עם הנכדים, שרה להם שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, קונה פינוקים, לוקחת לחוגים ולהצגות.

שמוליק ויהודית הקימו בית חם, מלא משפחה וחברים, ואנשים שלקחו תחת כנפיהם כמו שכירים בקיבוץ, חיילות ואחרים. לכולם ידעה להעניק חום, בטחון, אופטימיות, זמן ותשומת לב. יחד עם זאת, תמיד הצליחה לשמור לעצמה חלקה פרטית – להביע את עצמה, להתייעץ עם אנשים קרובים אליה, כמו רפי וטלי, וגם לעשות הליכה סביב הקיבוץ, ללכת לחדר כושר ולבריכה, להשתתף בחוג לריקודי עם, לשיר במקהלה, לקרוא ספרים. היא היתה קוראת מהר, תמיד שניים שלושה ספרים במקביל – בטלפון, באייפד, וגם בספר מהסגנון הישן.

יהודית גילתה את הסרטן במקרה לפני מספר חודשים, כי לחצו עליה לעשות בדיקה. כשקיבלה את התוצאה סיפרה שהכל נראה לה שחור, ואז החליטה שהיא לוקחת את זה בקלות. שידרה לכולם שיהיה בסדר, ואפילו טסה לטיול לפני הניתוח. "היא אהבה את החיים, אהבה להנות מהם, ודאגה שכולם סביבה יהנו מחייהם" אומרים הילדים. גם בשבת השחורה, הקפידה לא להדאיג אותם, ושלחה מסרים מעודנים ומרגיעים.

בת 65 במותה. עדיין אין יודעים מתי נרצחה, איך נסתיים סיפור חייה, מה ידעה ומה לא ידעה על שמוליק, ועל המשפחה הגדולה שהשאירה.
יהודית הייתה בחורה אופטימיסטית ואוהבת חיים, עשייה, הנאות קטנות וגדולות, נסיעות, חברים ומשפחה. הרבה משפחה. אמא שעוטפת את כולם "ברוך ואהבה", מסורה עד אינסוף לילדים ולנכדים, השראה לעוצמות נפש, לבחירה בחיים טובים. לאנושיות, לאמונה בטוב וביכולת לצמוח מהחלקים הקשים בחיים.

הילדים, הכלות והנכדים רוצים להגיד לך: אנחנו חיים, ובוחרים בחיים, כמוך.

יהי זכרך ברוך.

שתף את חבריך
65,
מקום מגורים: בארי
מקום רצח: עזה
מקום קבורה: בית העלמין המקומי עולש עמק חפר
נחטפה מביתה בבארי, נרצחה ברצועת עזה וגופתה חולצה על ידי צה"ל

תכנים נוספים שפורסמו על יהודית וייס ז"ל:

  1. הותר לפרסום: החטופה יהודית וייס נרצחה בידי מחבלים בעזה – ישראל היום.
  2. אין גבול לאכזריות: החטופה יהודית וייס, שהייתה חולת סרטן, נרצחה בשבי חמאס – מעריב.
  3. צה"ל איתר בעזה את גופתה של החטופה יהודית וייס – ynet.
  4. "להבנתנו היא נמצאה ירויה בעזה, כלומר שהיא נלקחה בחיים" – מאקו.
  5. הילדה מפתח תקוה התחתנה ועברה לבארי, גופתה אותרה ליד שיפא – mynet פתח תקווה.
  6. היכן מופיע שמה של הנרצחת יהודית וייס, בפרשת השבוע? – הידברות.

מתוך דף הזיכרון של קיבוץ בארי :

יהודית נולדה בשכונת התקווה בתל אביב, לשושנה ויעקב קמינר. היא היתה הבת הבכורה מתוך חמישה ילדים. אמא עקרת בית, אבא עבד כברזלן והיה נשלח לתקופות ארוכות מחוץ לבית. מגיל צעיר הפכה יהודית לילדה הורית, ודאגה כאמא לאחים הקטנים שלה. אבל כבר אז היה לה סדר עדיפויות ברור: כשהלכה לבית ספר עם קצת כסף לסנדוויץ בצהריים, היתה מוותרת על האוכל ונוסעת לים. כשבגרה, רצתה ללכת לגרעין נח"ל, אבל חששה לעזוב את האחים. הדודה שרה עודדה אותה לצאת לנח"ל, כי אחרת "לא יהיה ממך כלום". יהודית סיפרה שזה היה הרגע שבו בחרה בחיים.

בגרעין הנח"ל פגשה את שמוליק. יחד היו בהכשרה בגלגל, הפכו לזוג בטיול לסיני. התחתנו בגלגל ושם נולדה הגר, הבת הבכורה. מגלגל עברו לקיבוץ ארז, ושם נולד אסף, ולמשפחה הצטרף אבישי, האח הצעיר של יהודית. ב-1991 הגיעו לבארי, יהודית כגננת שכירה. אחרי שנתיים התקבלו לחברות. בבארי נולדו עומר, דניאל ואוהד. שמוליק התחיל קריירה רבת שנים במוסך, ויהודית עוד המשיכה תקופה לעבוד בגן. אבל במשך השנים המשיכה להתפתח: היא ריכזה את חדר האוכל, יצאה ללימודי מנהל ציבורי ואחר כך תואר שני במנהל עסקים וכלכלה באוניברסיטת בן גוריון. היא קיבלה את האחריות על ריכוז הסיעוד והגיל השלישי בבארי. תקופה מסויימת עבדה בחברת "עמל" , וחזרה לנהל את הרווחה בקיבוץ. אחרי תקופה מסויימת החליטה לצמצם את המעורבות הרגשית בעבודה בתוך הקיבוץ, ועברה לרכז את הרווחה בקיבוץ רביבים, עד שיצאה לפנסיה.

היציאה לפנסיה פינתה ליהודית זמן לדברים חדשים. היא חגגה. היה לה לוח זמנים צפוף. כדי לנהל אותו הכינה ביומן גוגל לוח צבעוני עם כל העיסוקים: היה יום קבוע לכל אחד מהילדים, ושמירה על הנכדים. היו גם הרבה הנאות ותחביבים. כל יום שלישי נסעה עם שתי חברות לראות סרטים בתל אביב או לבלות באשקלון . אבל המשפחה היתה תמיד לפני הכל: יהודית היתה נענית לכל קריאה מהבית. גם בשבת השחורה, בשלוש לפנות בוקר, עומר וזמר אשתו התקשרו להתייעץ לגבי הנכד שהיה לו חום גבוה, ועוד לפני שהספיקו להתייעץ עם רופא תורן היא כבר היתה בדרך אליהם.

יהודית ושמוליק היו זוג מהשמים, אהבה אמיתית. בערבים אפשר היה לראות אותם נרדמים ראש אל ראש מול הטלויזיה. הם אהבו לבלות יחד: לצאת לטיולים, לראות הצגות, לבלות עם חברים. שמוליק אהב לפנק אותה בתכשיטים שאהבה. מעולם לא העלו טונים בויכוח, וניהלו חיי משפחה מתוך כבוד הדדי עמוק. עושים הכל ביחד, מתחלקים במשימות, חוץ מעוגות ובישולים. יהודית הקפידה להכין ג'חנון כל שבת, מעמולים של תמרים, חלבה או שוקולד, עוגות לפי הזמנה לכל בן ונכד וגם לחברים. באופן מסורתי לשמוליק תמיד היתה הערה, ויהודית היתה צוחקת ומקבלת אותה. יהודית היתה אמא וסבתא מאד מעורבת, אבל לא מתערבת. נותנת עצות רק אם ביקשו ממנה. סבתא מסורה, מטיילת עם הנכדים, שרה להם שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, קונה פינוקים, לוקחת לחוגים ולהצגות.

שמוליק ויהודית הקימו בית חם, מלא משפחה וחברים, ואנשים שלקחו תחת כנפיהם כמו שכירים בקיבוץ, חיילות ואחרים. לכולם ידעה להעניק חום, בטחון, אופטימיות, זמן ותשומת לב. יחד עם זאת, תמיד הצליחה לשמור לעצמה חלקה פרטית – להביע את עצמה, להתייעץ עם אנשים קרובים אליה, כמו רפי וטלי, וגם לעשות הליכה סביב הקיבוץ, ללכת לחדר כושר ולבריכה, להשתתף בחוג לריקודי עם, לשיר במקהלה, לקרוא ספרים. היא היתה קוראת מהר, תמיד שניים שלושה ספרים במקביל – בטלפון, באייפד, וגם בספר מהסגנון הישן.

יהודית גילתה את הסרטן במקרה לפני מספר חודשים, כי לחצו עליה לעשות בדיקה. כשקיבלה את התוצאה סיפרה שהכל נראה לה שחור, ואז החליטה שהיא לוקחת את זה בקלות. שידרה לכולם שיהיה בסדר, ואפילו טסה לטיול לפני הניתוח. "היא אהבה את החיים, אהבה להנות מהם, ודאגה שכולם סביבה יהנו מחייהם" אומרים הילדים. גם בשבת השחורה, הקפידה לא להדאיג אותם, ושלחה מסרים מעודנים ומרגיעים.

בת 65 במותה. עדיין אין יודעים מתי נרצחה, איך נסתיים סיפור חייה, מה ידעה ומה לא ידעה על שמוליק, ועל המשפחה הגדולה שהשאירה.
יהודית הייתה בחורה אופטימיסטית ואוהבת חיים, עשייה, הנאות קטנות וגדולות, נסיעות, חברים ומשפחה. הרבה משפחה. אמא שעוטפת את כולם "ברוך ואהבה", מסורה עד אינסוף לילדים ולנכדים, השראה לעוצמות נפש, לבחירה בחיים טובים. לאנושיות, לאמונה בטוב וביכולת לצמוח מהחלקים הקשים בחיים.

הילדים, הכלות והנכדים רוצים להגיד לך: אנחנו חיים, ובוחרים בחיים, כמוך.

יהי זכרך ברוך.

שתף את חבריך
קרובי משפחה

ליבי כהן מגורי ז"ל

22,
תל אביב,
מקום רצח: המסיבה ברעים
מקום קבורה: בית העלמין קרית שאול

ליבי נרצחה כשניסתה להימלט מהמסיבה

רס"מ (מיל') לירן מונס אלמוסנינו ז"ל

42,
כמהין,
מקום קבורה: בית העלמין קדש ברנע

רס"ם (במיל') לירן מונס אלמוסנינו ז"ל. יצא להגן על תושבי העוטף ולא חזר.

רס"ם סלמאן אבן מרעי ז"ל

41,
שגב שלום,
מקום קבורה: בית העלמין באר שבע

רס"ם סלמאן אבן מרעי ז"ל נפל בקרב עם המחבלים.

רס"מ (מיל') טל אילון ז"ל

46,
כפר עזה,
מקום רצח: כפר עזה
מקום קבורה: בית העלמין שריגים ליאון

רס"ם (במיל') טל אילון נהרג בקרב עם המחבלים.

ליאל ויינשטיין ז"ל

19,
נתניה,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי בנתניה

נרצחה באזור המסיבה ברעים

רס"מ יקיר בלוכמן ז"ל

33,
דימונה,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית העלמין דימונה

רס"ב יקיר בלוכמן ז"ל נפל בקרב מול מחבלים.

רס"מ (מיל') איתן חדד ז"ל

43,
בארי,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין בהר הרצל

ס"ל איתן חדד ז"ל נפל בקרב ההגנה על הקיבוץ.

רס"מ יוליה ווקסר ז"ל

37,
באר שבע,
מקום רצח: המסיבה ברעים
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי באר שבע

רס"ל יוליה ווקסר נפלה בקרב מול המחבלים

קרובי משפחה

ליבי כהן מגורי ז"ל

22,
תל אביב
מקום רצח:המסיבה ברעים,
מקום קבורה: בית העלמין קרית שאול
ליבי נרצחה כשניסתה להימלט מהמסיבה

רס"מ (מיל') לירן מונס אלמוסנינו ז"ל

42,
כמהין
מקום קבורה: בית העלמין קדש ברנע
רס"ם (במיל') לירן מונס אלמוסנינו ז"ל. יצא להגן על תושבי העוטף ולא חזר.

רס"ם סלמאן אבן מרעי ז"ל

41,
שגב שלום
מקום קבורה: בית העלמין באר שבע
רס"ם סלמאן אבן מרעי ז"ל נפל בקרב עם המחבלים.

רס"מ (מיל') טל אילון ז"ל

46,
כפר עזה
מקום רצח:כפר עזה,
מקום קבורה: בית העלמין שריגים ליאון
רס"ם (במיל') טל אילון נהרג בקרב עם המחבלים.

ליאל ויינשטיין ז"ל

19,
נתניה
מקום רצח:רעים,
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי בנתניה
נרצחה באזור המסיבה ברעים

רס"מ יקיר בלוכמן ז"ל

33,
דימונה
מקום רצח:רעים,
מקום קבורה: בית העלמין דימונה
רס"ב יקיר בלוכמן ז"ל נפל בקרב מול מחבלים.

רס"מ (מיל') איתן חדד ז"ל

43,
בארי
מקום רצח:בארי,
מקום קבורה: בית העלמין בהר הרצל
ס"ל איתן חדד ז"ל נפל בקרב ההגנה על הקיבוץ.

רס"מ יוליה ווקסר ז"ל

37,
באר שבע
מקום רצח:המסיבה ברעים,
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי באר שבע
רס"ל יוליה ווקסר נפלה בקרב מול המחבלים
שמות נוספים

רס"מ (מיל') לירן מונס אלמוסנינו ז"ל

42,
כמהין,
מקום קבורה: בית העלמין קדש ברנע

רס"ם (במיל') לירן מונס אלמוסנינו ז"ל. יצא להגן על תושבי העוטף ולא חזר.

רס"ם סלמאן אבן מרעי ז"ל

41,
שגב שלום,
מקום קבורה: בית העלמין באר שבע

רס"ם סלמאן אבן מרעי ז"ל נפל בקרב עם המחבלים.

רס"מ (מיל') טל אילון ז"ל

46,
כפר עזה,
מקום רצח: כפר עזה
מקום קבורה: בית העלמין שריגים ליאון

רס"ם (במיל') טל אילון נהרג בקרב עם המחבלים.

ליאל ויינשטיין ז"ל

19,
נתניה,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי בנתניה

נרצחה באזור המסיבה ברעים

רס"מ יקיר בלוכמן ז"ל

33,
דימונה,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית העלמין דימונה

רס"ב יקיר בלוכמן ז"ל נפל בקרב מול מחבלים.

רס"מ (מיל') איתן חדד ז"ל

43,
בארי,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין בהר הרצל

ס"ל איתן חדד ז"ל נפל בקרב ההגנה על הקיבוץ.

רס"מ יוליה ווקסר ז"ל

37,
באר שבע,
מקום רצח: המסיבה ברעים
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי באר שבע

רס"ל יוליה ווקסר נפלה בקרב מול המחבלים

ליאל ג'רפי ז"ל

18,
ירושלים,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית שמש

נרצח באזור המסיבה ברעים

ליאל איטח ז"ל

22,
ענתות,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: ענתות

נרצח באזור המסיבה ברעים

רס"מ בוריס דנילוב ז"ל

34,
חדרה,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי חדרה

רס"מ בוריס דנילוב נהרג בקרבות בבארי.

רס"ב איברהים ח'רובה ז"ל

39,
מע'אר,
מקום רצח: גבול רצועת עזה
מקום קבורה: בית העלמין מע'אר

רס"ב איברהים ח'רובה ,נפל בקרב מול מחבלים.