יובל בר ז"ל

יובל בר ז"ל

נרצח עם אישתו מעיין בר ז"ל בביתם

65,
בארי
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: קיבוץ רביבים

מתוך דף הזיכרון של קיבוץ בארי:

יובל, בן ליחיאל ורחל חוּבָּרָה, אח לארנון, נולד בנחלת יהודה ב 22 במרץ, 1958.
האב, יחיאל, היה יליד צנעה. רחל – בת ליוצאי תימן. כשיובל היה בן שלוש המשפחה עברה לשיכון עממי בחולון, וילדותו בשיכון זכורה כטובה: ילדים היו מצפים לשעה ארבע אחר הצהריים, ואז הותר להם לשעוט החוצה ולשחק ברחבי השכונה. ילדים בני כל העדות שיחקו יחד כדורגל, עד שהחשיכה החביאה מעיניהם את הכדור. יובל היה "ילד של מספרים". כשהיה חוזר מבית-הספר מיהר לאכול ולהכין שיעורים, ומייד היה מתיישב מול הקיר ברגליים פשוקות, משליך עליו כדור פלסטיק אדום, וסופר את הזריקות. כך, למורת רוחם של השכנים. פעם ספר 777 זריקות. הוא היה תחרותי ואהב לנצח במשחקים, אפילו במשחק הזריקה והספירה ששיחק עם עצמו.
יובל הגיע לקיבוץ בארי ימים ספורים לפני שפרצה מלחמת יום כיפור, בסיום כיתה ט'. היה זה סיפור לא פשוט: הוריו נפרדו, ובעקבות זאת הופרדו גם יובל ואחיו ארנון. בתוך הטלטלה הקשה ולאורך כל חייהם הצליחו לשמור על קשר.
יובל הצטרף לקבוצת ילדי החוץ שנקראה "כיתת אלון" או בלשון המקום – "אינדיאנים". באותה העת צימח את שיערו, ותסרוקת האפרו שלו היתה לשם דבר. למרות החזות ההיפית, התאקלם היטב במשפחה המאמצת והייקית במיוחד של חסידה ובוכסי. למרבית הפלא, חש בנוח בתוך המסגרת החינוכית, וחיי הקיבוץ התאימו לו. הוא אהב במיוחד מוסיקה, וגם להופיע ולשיר.
עוד כנער היה לו אוסף תקליטים, ביניהם של כוורת, של ניל יאנג, של הדייר סטרייטס ושל פינק פלויד. תמיד שמע מוסיקה. ולימים, כשישב במשרד כמנהל חשבונות, עדיין אפשר היה לדעת שהוא במשרד לפי המוסיקה הרמה שבקעה משם.
יובל היה חובב ספורט על כל סוגיו וגווניו. הוא עקב בדבקות אחר המתרחש ב– NBA, והיה אוהד מושבע של הספורט המקומי – שחיה, כדורגל, כדורסל, טניס, פינג פונג, צעדות, מה לא – והקפיד לדווח ביומון הספורט שכתב על אירועים ותחרויות. מובן מאליו שהסיע את ילדיו לכל חוגי הספורט שהשתתפו בהם ועודד אותם להישגים.
בתקופת הצבא שירת במודיעין. כשחזר לקיבוץ ועד שיצא ללימודים עבד בפלחה. לעיתים קרובות היה לוקח את ילדיו על הקומביין, על הקטפת או הטרקטור. הוא היה אבא שתמיד אפשר לסמוך עליו, מגשר בתבונת ליבו על פערים, ואיש משפחה שהתעניין גם בהיסטוריה. הוא חקר לעומק את תולדות משפחתה של מעין בהונגריה ואת תולדות משפחתו בתימן ובארץ.
יובל היה איש עבודה חרוץ ונלהב. הוא עבד שבעה ימים בשבוע בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, אבל זה לא הספיק לו. ב-15 השנים האחרונות, יזם וניהל את פרויקט המיחזור של יובל, שהפך לפרויקט המיחזור של בארי.
זה התחיל עם יובל על הטרקטור הירוק, מארגן פחים למיון אשפה. רוחץ את הפחים הירוקים, מניח פחים צבעוניים לזכוכית וקרטון, מלמד חברים להפריד אשפה אורגנית, מוביל לאיזור הרפת הישנה ומכין ממנה קומפוסט שיחולק בתחנות הפחים לשימוש חוזר בגינות החברים. בתחלה לבד, אחר כך סוחף איתו צעירים ובמבחים. העיסוק בפחים הוא לא רק אידאולוגיה ושליחות פרטית, הוא כבר דוגמא לישובים אחרים. איך אדם אחד יכול להוריד את מספר הובלות האשפה מ 101מיכליות ל 7בלבד? במקביל יובל הולך ומפתח את "הממלכה" – אוסף הגרוטאות שהיו בעמדות הפחים – מזרונים, צעצועים, ספרים, תנורים ישנים, חלקי מכונות – מסודרים על פי המודל הזנוח של "חצר הגרוטאות". בימים רחוקים, זו היתה פינת החצר האהובה ביותר בכל גן בקיבוץ, עד שמשרד החינוך אסר עליה מטעמי בטיחות וביטוח. בממלכה של יובל נולדה החצר מחדש, ואחר הצהריים המקום המה ילדים והורים. יובל הקדים את מדינת ישראל בשנות דור.
הרומן
מעין ויובל הכירו בבארי, כשלמדו בכיתות מקבילות – מעיין בכיתת "רותם" ויובל בכיתת "אלון", שתמר היתה המטפלת שלה. הוריו המאמצים של יובל היו חברים קרובים של תמר ואסף. ובכל זאת, האהבה בין מעין ליובל נעורה רק אחרי שהשתחררו מהצבא, בשכונת ה"אשטרומים" של הצעירים. חתולתה של מעין טיפסה על עץ ופחדה לרדת. יובל, שהיה אלוף בטיפוס על עצים, נחלץ להציל אותה. מאז כל בני המשפחה חובבי חתולים.
מעין ויובל התחתנו באוקטובר 1983. מעין הייתה אז בחודש השמיני להריונה, ולבשה שמלת כלה ענקית. דעתה הייתה נתונה ליצירת בית חם ונעים, לאוכל ולעוגה. הוא דאג לעניינים הטכניים והכספיים. היא דרבנה לצאת לבילויים. הוא סיפק מחקר ועומק. היא אהבה לקנות. הוא עסק במיחזור. מתוך השוני יצרו עולם שלם של זוגיות, ואינספור חוטים דקים חיברו אותם יחד בקשר הדוק.
שניהם אהבו מאוד לטייל, בארץ ובחו"ל. במיוחד אהבו את יוון ואת האיים. אבל היו הכי"קיבוצניקים" שיש. מעולם לא עזבו ולא חשבו לעזוב את בארי, בכל המבצעים ובכל הסבבים, גם כשהמצב הבטחוני הסלים. זה היה ביתם, המקום הכי בטוח בעולם,.
אהבתם לבארי, אבל יותר מכך, אהבתם זה לזה הגדירה אותם בחייהם ובמותם.
בשבת ה 7באוקטובר, מתו יחד.
זכרם טבוע בילדיהם, בנכדיהם ובכולנו.
תחקיר: חמוטל פרת כתיבה: גיל הראבן
שתף את חבריך
65,
מקום מגורים: בארי
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: קיבוץ רביבים
נרצח עם אישתו מעיין בר ז"ל בביתם

מתוך דף הזיכרון של קיבוץ בארי:

יובל, בן ליחיאל ורחל חוּבָּרָה, אח לארנון, נולד בנחלת יהודה ב 22 במרץ, 1958.
האב, יחיאל, היה יליד צנעה. רחל – בת ליוצאי תימן. כשיובל היה בן שלוש המשפחה עברה לשיכון עממי בחולון, וילדותו בשיכון זכורה כטובה: ילדים היו מצפים לשעה ארבע אחר הצהריים, ואז הותר להם לשעוט החוצה ולשחק ברחבי השכונה. ילדים בני כל העדות שיחקו יחד כדורגל, עד שהחשיכה החביאה מעיניהם את הכדור. יובל היה "ילד של מספרים". כשהיה חוזר מבית-הספר מיהר לאכול ולהכין שיעורים, ומייד היה מתיישב מול הקיר ברגליים פשוקות, משליך עליו כדור פלסטיק אדום, וסופר את הזריקות. כך, למורת רוחם של השכנים. פעם ספר 777 זריקות. הוא היה תחרותי ואהב לנצח במשחקים, אפילו במשחק הזריקה והספירה ששיחק עם עצמו.
יובל הגיע לקיבוץ בארי ימים ספורים לפני שפרצה מלחמת יום כיפור, בסיום כיתה ט'. היה זה סיפור לא פשוט: הוריו נפרדו, ובעקבות זאת הופרדו גם יובל ואחיו ארנון. בתוך הטלטלה הקשה ולאורך כל חייהם הצליחו לשמור על קשר.
יובל הצטרף לקבוצת ילדי החוץ שנקראה "כיתת אלון" או בלשון המקום – "אינדיאנים". באותה העת צימח את שיערו, ותסרוקת האפרו שלו היתה לשם דבר. למרות החזות ההיפית, התאקלם היטב במשפחה המאמצת והייקית במיוחד של חסידה ובוכסי. למרבית הפלא, חש בנוח בתוך המסגרת החינוכית, וחיי הקיבוץ התאימו לו. הוא אהב במיוחד מוסיקה, וגם להופיע ולשיר.
עוד כנער היה לו אוסף תקליטים, ביניהם של כוורת, של ניל יאנג, של הדייר סטרייטס ושל פינק פלויד. תמיד שמע מוסיקה. ולימים, כשישב במשרד כמנהל חשבונות, עדיין אפשר היה לדעת שהוא במשרד לפי המוסיקה הרמה שבקעה משם.
יובל היה חובב ספורט על כל סוגיו וגווניו. הוא עקב בדבקות אחר המתרחש ב– NBA, והיה אוהד מושבע של הספורט המקומי – שחיה, כדורגל, כדורסל, טניס, פינג פונג, צעדות, מה לא – והקפיד לדווח ביומון הספורט שכתב על אירועים ותחרויות. מובן מאליו שהסיע את ילדיו לכל חוגי הספורט שהשתתפו בהם ועודד אותם להישגים.
בתקופת הצבא שירת במודיעין. כשחזר לקיבוץ ועד שיצא ללימודים עבד בפלחה. לעיתים קרובות היה לוקח את ילדיו על הקומביין, על הקטפת או הטרקטור. הוא היה אבא שתמיד אפשר לסמוך עליו, מגשר בתבונת ליבו על פערים, ואיש משפחה שהתעניין גם בהיסטוריה. הוא חקר לעומק את תולדות משפחתה של מעין בהונגריה ואת תולדות משפחתו בתימן ובארץ.
יובל היה איש עבודה חרוץ ונלהב. הוא עבד שבעה ימים בשבוע בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, אבל זה לא הספיק לו. ב-15 השנים האחרונות, יזם וניהל את פרויקט המיחזור של יובל, שהפך לפרויקט המיחזור של בארי.
זה התחיל עם יובל על הטרקטור הירוק, מארגן פחים למיון אשפה. רוחץ את הפחים הירוקים, מניח פחים צבעוניים לזכוכית וקרטון, מלמד חברים להפריד אשפה אורגנית, מוביל לאיזור הרפת הישנה ומכין ממנה קומפוסט שיחולק בתחנות הפחים לשימוש חוזר בגינות החברים. בתחלה לבד, אחר כך סוחף איתו צעירים ובמבחים. העיסוק בפחים הוא לא רק אידאולוגיה ושליחות פרטית, הוא כבר דוגמא לישובים אחרים. איך אדם אחד יכול להוריד את מספר הובלות האשפה מ 101מיכליות ל 7בלבד? במקביל יובל הולך ומפתח את "הממלכה" – אוסף הגרוטאות שהיו בעמדות הפחים – מזרונים, צעצועים, ספרים, תנורים ישנים, חלקי מכונות – מסודרים על פי המודל הזנוח של "חצר הגרוטאות". בימים רחוקים, זו היתה פינת החצר האהובה ביותר בכל גן בקיבוץ, עד שמשרד החינוך אסר עליה מטעמי בטיחות וביטוח. בממלכה של יובל נולדה החצר מחדש, ואחר הצהריים המקום המה ילדים והורים. יובל הקדים את מדינת ישראל בשנות דור.
הרומן
מעין ויובל הכירו בבארי, כשלמדו בכיתות מקבילות – מעיין בכיתת "רותם" ויובל בכיתת "אלון", שתמר היתה המטפלת שלה. הוריו המאמצים של יובל היו חברים קרובים של תמר ואסף. ובכל זאת, האהבה בין מעין ליובל נעורה רק אחרי שהשתחררו מהצבא, בשכונת ה"אשטרומים" של הצעירים. חתולתה של מעין טיפסה על עץ ופחדה לרדת. יובל, שהיה אלוף בטיפוס על עצים, נחלץ להציל אותה. מאז כל בני המשפחה חובבי חתולים.
מעין ויובל התחתנו באוקטובר 1983. מעין הייתה אז בחודש השמיני להריונה, ולבשה שמלת כלה ענקית. דעתה הייתה נתונה ליצירת בית חם ונעים, לאוכל ולעוגה. הוא דאג לעניינים הטכניים והכספיים. היא דרבנה לצאת לבילויים. הוא סיפק מחקר ועומק. היא אהבה לקנות. הוא עסק במיחזור. מתוך השוני יצרו עולם שלם של זוגיות, ואינספור חוטים דקים חיברו אותם יחד בקשר הדוק.
שניהם אהבו מאוד לטייל, בארץ ובחו"ל. במיוחד אהבו את יוון ואת האיים. אבל היו הכי"קיבוצניקים" שיש. מעולם לא עזבו ולא חשבו לעזוב את בארי, בכל המבצעים ובכל הסבבים, גם כשהמצב הבטחוני הסלים. זה היה ביתם, המקום הכי בטוח בעולם,.
אהבתם לבארי, אבל יותר מכך, אהבתם זה לזה הגדירה אותם בחייהם ובמותם.
בשבת ה 7באוקטובר, מתו יחד.
זכרם טבוע בילדיהם, בנכדיהם ובכולנו.
תחקיר: חמוטל פרת כתיבה: גיל הראבן
שתף את חבריך
קרובי משפחה
No data was found
קרובי משפחה
No data was found
שמות נוספים

רס"מ (מיל') לירן מונס אלמוסנינו ז"ל

42,
כמהין,
מקום קבורה: בית העלמין קדש ברנע

רס"ם (במיל') לירן מונס אלמוסנינו ז"ל. יצא להגן על תושבי העוטף ולא חזר.

רס"ם סלמאן אבן מרעי ז"ל

41,
שגב שלום,
מקום קבורה: בית העלמין באר שבע

רס"ם סלמאן אבן מרעי ז"ל נפל בקרב עם המחבלים.

רס"מ (מיל') טל אילון ז"ל

46,
כפר עזה,
מקום רצח: כפר עזה
מקום קבורה: בית העלמין שריגים ליאון

רס"ם (במיל') טל אילון נהרג בקרב עם המחבלים.

ליאל ויינשטיין ז"ל

19,
נתניה,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי בנתניה

נרצחה באזור המסיבה ברעים

רס"מ יקיר בלוכמן ז"ל

33,
דימונה,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית העלמין דימונה

רס"ב יקיר בלוכמן ז"ל נפל בקרב מול מחבלים.

רס"מ (מיל') איתן חדד ז"ל

43,
בארי,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין בהר הרצל

ס"ל איתן חדד ז"ל נפל בקרב ההגנה על הקיבוץ.

רס"מ יוליה ווקסר ז"ל

37,
באר שבע,
מקום רצח: המסיבה ברעים
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי באר שבע

רס"ל יוליה ווקסר נפלה בקרב מול המחבלים

ליאל ג'רפי ז"ל

18,
ירושלים,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית שמש

נרצח באזור המסיבה ברעים

ליאל איטח ז"ל

22,
ענתות,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: ענתות

נרצח באזור המסיבה ברעים

רס"מ בוריס דנילוב ז"ל

34,
חדרה,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי חדרה

רס"מ בוריס דנילוב נהרג בקרבות בבארי.

רס"ב איברהים ח'רובה ז"ל

39,
מע'אר,
מקום רצח: גבול רצועת עזה
מקום קבורה: בית העלמין מע'אר

רס"ב איברהים ח'רובה ,נפל בקרב מול מחבלים.

רס"ר אליהו מיכאל הרוש ז"ל

28,
כפר גנים,
מקום רצח: שדרות
מקום קבורה: בית העלמין אשדוד

רס"ר אליהו מיכאל הרוש נפל בקרב בתחנת המשטרה בשדרות.

רס"ר (במיל') עמרי בלקין ז"ל

25,
רמת השרון,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין רמת השרון

רס"ר (במיל') עמרי בלקין נפל בקרב מול מחבלים.

רס"ל יוסף מלאכי גדליה ז"ל

22,
ירושלים,
מקום רצח: כפר עזה
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי הר הרצל

רס"ל יוסף מלאכי גדליה ז"ל נפל בקרב מול מחבלים.

רס"ר (מיל') אביחי אמסלם ז"ל

30,
חדרה,
מקום רצח: שער הנגב
מקום קבורה: בית העלמין חדרה

רס"ר (במיל') אביחי אמסלם,ז"ל נפל בהיתקלות עם מחבלים..

רס"ר תומר דולב ז"ל

34,
אשקלון,
מקום קבורה: בית העלמין אשקלון

רס"ר (במיל') תומר דולב ז"ל, נפל בקרב מול מחבלי חמאס.

ליאור וקנין פרמוטר ז"ל

49,
באר שבע,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית העלמין החדש בבאר-שבע

נרצחה באזור המסיבה ברעים

ליאור וייצמן ז"ל

32,
שדרות,
מקום רצח: כביש 34

נרצח בעת רכיבה על אופניו

ליאור בן יעקב ז"ל

44,
ישע,
מקום רצח: ישע
מקום קבורה: צוחר

נפל בקרב מול המחבלים

ליאור אסולין ז"ל

43,
רעננה,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: כפר נחמן רעננה

נרצח באזור המסיבה ברעים

ליאב אסייג ז"ל

25,
עפולה ,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: עפולה

נרצח באזור המסיבה ברעים

רס"ב (מיל) גיל בויום ז"ל

55,
בארי,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין סביון

גיל בויום ז"ל נהרג בהגנה על הקיבוץ.

רס"ם (מיל') אופיר מרדכי ירון ז"ל

51,
מגן,
מקום רצח: מגן
מקום קבורה: בית העלמין מגן

אופיר מרדכי ירון ז"ל נהרג בהגנה על קיבוצו.

רס"ר (מיל') יובל גבאי ז"ל

35,
רחובות,
מקום רצח: רעים
מקום קבורה: בית העלמין רעים

רס"ר (במיל') יובל גבאי נהרג כשיצא מביתו בדרכו למילואים בשומרון.

רס"ן עילי זיסר ז"ל

27,
גבעת אלה,
מקום רצח: כפר עזה
מקום קבורה: בית העלמין נהלל

רס"ן עילי זיסר נפל בקרב מול מחבלים.

רס"מ אלירן אברג'יל ז"ל

29,
נתניה,
מקום רצח: בארי
מקום קבורה: בית העלמין הצבאי נתניה

רס"מ אלירן אברג'יל נפל בקרב בבארי.

רס"ם (מיל') שחר אביאני ז"ל

56,
כפר עזה,
מקום רצח: כפר עזה
מקום קבורה: שפיים

רס"ם (מיל') שחר אביאני ז"ל נהרג בהגנה על הקיבוץ.