שמחת תורה בכרם שלום החלה בחגיגות משותפות לכל התושבים, גם חילונים וגם דתיים.
בנוסף לחברי הקיבוצים הגיעו אורחים מכל רחבי הארץ
התפילות והריקודים נמשכו כרגיל ובמהלך אחד הריקודים עמד משה ידידיה רזיאל במרכז המעגל ושר שיר חזק של "עם ישראל חי" שהרעיד את הרחבה וכלל קפיצות גדולות, כמיטב המסורות.
בסיום הריקודים כולם יצאו הביתה לארוחה חגיגית לקראת החגיגות של מחר.
בשעה 6:30 בבוקר צלצלו אזעקות ברחבי הקיבוץ, וחברי יחידת המילואים החלו להתלכד במקום התרגיל הרגיל.
עמיחי ישראל ויצן לא היסס לרגע ואמר למי שבבית: "בדיוק בשביל זה התאמנו ביחידת החירום".
תשעת חברי יחידת המילואים היו מוכנים להתגייס בקיבוץ עם שישה חיילים נוספים לחיזוק הכוח. מיד לאחר העצרת, רכז הביטחון של כרם שלום אליה בן שימול פיצל את הכוחות בזוגות, ועמיחי וחבריו הקימו זוג.
עשרות מחבלים חצו את המחסום באזור מעבר כרם שלום והסתננו לקיבוץ, עסקו במאבק קשה עם חברי יחידת המילואים.
כרם שלום מורכב מבתים בודדים הפרוסים על שטח גדול יחסית וכולל כ 35 בתים תפוסים.
צוות ההגנה נפרס מהדלת הראשית עד השורה האחרונה. בשעות המוקדמות של הקרב חיסלו חברי יחידת המילואים מספר רב של מחבלים.
הלחימה נמשכה 6 שעות ללא עזרה למעט הכוח שהיה בו 15 לוחמים.
באחת הפגישות ליד ביתו של חברנו ידידיה רזיאל, אשתו וילדיו שמעו ירי אינטנסיבי בין עמיחי לידידיה לבין המחבלים.
לאחר מספר דקות חזר הרגיעה, וידידיה צעק לשירה, אשתו, מבעד לחלון: "אני בסדר, כולם בסדר! "מספר מחבלים נהרגו גם במהלך המפגש הזה.
בהקלטות וואטסאפ ששלח עמיחי לאשתו במהלך הקרב, הוא נשמע רגוע ושליו והתעקש שאשתו תדאג שהילדים ירגישו טוב ורוקדים, שכן היה יום שמחת תורה, ולהוציא להם את כל החטיפים מהמטבח. תוך כדי שליטה מלאה גם במשימת הלחימה וגם במשימת ההורה.
בשעה 13:00 הגיעו תגבורי צה"ל לסייע ליחידת המילואים, ובסופו של יום הצליחו הכוחות להחזיר שליטה מלאה בקהילה.
בסופו של יום הצליחו חברי יחידת המילואים כרם שלום להדוף את הפיגוע בגבורה יוצאת מן הכלל מכל החיילים והמשפחות. במהלך הקרב נהרגו שני חברי יחידת המילואים, עמיחי ישראל ויצן בן ה-33, אב לחמישה, ומשה ידידיה רזיאל בן ה-31, אב לשלושה. עמיחי ומשה גדלו יחד בקהילת פסגות, למדו יחד עבודה סוציאלית במכללה באשקלון, והגיעו לכרם שלום קיבוץ במסגרת הגרעין הדתי שהגיע לחזק את הקיבוץ שעמד להיסגר. הם קנו בתים בקיבוץ והפכו לחברים קרובים. בנוסף נפצעו שני אנשי שירותי החירום ותושב נוסף שחדרו לביתו מחבלים.
עמיחי ישראל ויצן וידידיה רזיאל, שגדלו יחד ונפלו יחד, הצילו את הקיבוץ.
באמצעות מעשיהם הצליחו למנוע כניסת מחבלים לבתים של אזרחים בקהילה, ומלבד בית אחד, כל בתי הקיבוצים נשארו מקלט בטוח למשפחות. גבורתם של הלוחמים שנפלו, עמיחי ישראל ויצן וידידיה רזיאל רוזנברג, היא סמל לגבורה ומסירות לכולם.